יש פה שתיקה מעיקה
שלא עוזבת
ניכר החסרון
נותר הגעגוע אל מה שהיה.
הייתה כאן אוזן קשובה
וחיבוק תמים ללא תמורה
היה רצון להיטיב ולשדר עליזות
גם בשעה חשוכה.
ופתאום הצלילים הפכו נוגים
ואין כאן רחמים
נשארו רק טיפות גדולות של מים
שאריות מהחיים
וקול חרישי מנסה לפרוץ מן הקירות
לו רק יכלו לבכות
לו רק יכלו לתאר
את כל האור
את כל היופי שחסר.
נשאר זכרון מתוק
חסר תחליף
מאותם רגעי איכות נדירים ואהבה
ללא תעריף
זה הקול המהדהד
אלה העיניים שכבויות עכשיו
זה הרצון להיצמד קרוב ללב מזהב.
ופתאום הצלילים...
ומה יהיה על החסד עכשיו
ואיך יואר לו הכוכב
לו רק יכל לנחות פה
לו רק יכל להועיל
ואת המורשת המפוארת להנחיל.
עקבו אחרינו